אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים , וְאֵלוּ הֵן
Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein:
These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt.
דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן
Dam V’eish V’tim’ro ashan
“Blood, and fire and pillars of smoke…”
“Before the great and terrible day of the Lord comes, I will set wonders in the sky and on the earth… blood, fire and pillars of smoke: The sun shall turn to darkness and the moon into blood.” Joel 3:3
דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה - שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל - שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת - שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים - שְׁתַּיִם
Davar acheir. B'yad chazakah sh'tayim. Uvizroa n'tuyah sh'tayim. Uv'mora gadol sh'tayim. Uv'otot sh'tayim. Uv'mof'tim sh'tayim.
(Another interpretation of Deuteronomy 26:8 is: “strong hand” indicates two plagues; “out-stretched arm” indicates two more plagues; “great awe” indicates two plagues; “signs” indicates two more plagues because it is plural; and “wonders” two more plagues because it is in the plural. This then is a total of Ten Plagues.)
:אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים , וְאֵלוּ הֵן
Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein:
These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt.
Blood | Dom | דָּם
Frogs | Tzfardeyah | צְפֵרְדֵּע
Lice | Kinim | כִּנִים
Beasts | Arov | עָרוֹב
Cattle Plague | Dever | דֶּבֶר
Boils | Sh’chin | שְׁחִין
Hail | Barad | בָּרד
Locusts | Arbeh | אַרְבֶּה
Darkness | Choshech | חשֶׁךְ
Slaying of First Born | Makat Bechorot | מַכַּת בְּכוֹרוֹת
Since ancient versions varied as to the nature and number of the plagues, it is believed that Rabbi Jehudah instituted these three phrases or acronyms to confirm the version in Exodus. Accordingly we now remove another three drops of wine from our cup of joy.
:רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים
Rabi Y'hudah hayah notein bahem simanim.
Rabbi Yehuda would assign the plagues three mnenomic signs:
דְּצַ״ךְ עַדַ״שׁ בְּאַחַ״ב
D’TZ”KH A-Da”SH B’AH”V
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת ? בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים , וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת . אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת
רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה - אַחַת, וָזַעַם - שְׁתַּיִם, וְִצָרָה - שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת
רַבִּי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שהֵביִא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת ? שֶׁנֶּאֱמַר: יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצַָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים . חֲרוֹן אַפּוֹ- אַחַת,, עֶבְרָה - שְׁתַּיִם, וָזַעַם - שָׁלושׁ, וְצָרָה - אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת
Rabi Yosei hagalili omer: minayin atah omer shelaku hamitzrim bimitzrayim eser makot v’al hayam laku chamishim makot? Bamitzrayim ma hu omer? Vayomru hachartumim el paroh: etzba Elohim he, v’al hayam ma hu omer? Vayar Yisrael et hayad hagdolah asher asa Adonai bimitzrayim, vayiyru ha’am et Adonai, vaya’aminu b’Adonai uvMoshe avdo. Kamah laku b’etzba? Eser makot. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku eser makot v’al hayam laku chamishim makot.
Rabi Eliezer omar: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel arba’a makot? Shene’emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Evrah – echat, vaza’am – shtayim, v’tzarah – shalosh, mishlachat malachei ra’im – arba’a. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku arba’im makot v’al hayam laku matayim makot.
Rabi akivah omer: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel chamesh makot? Shene’emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Charon apo – echat, evrah – shtayim, vaza’am – shalosh, v’tzarah – arba’a, mishlachat malachei ra’im – chamesh. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku chamishim makot v’al hayam laku chamishim u’matayim makot
Rabbi Yose the Galilean says: How does one derive that, after the ten plagues in Egypt, the Egyptians suffered fifty plagues at the Sea? Concerning the plagues in Egypt the Torah states that “the magicians said to Pharaoh, it is the finger of God.” However, at the Sea, the Torah relates that “Israel saw the great hand which the Lord laid upon the Egyptians, and the people revered the Lord and they believed in the Lord and in His servant Moses.” It reasons that if they suffered ten plagues in Egypt, they must have been made to suffer fifty plagues at the Sea.
Rabbi Eliezer says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to four plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) wrath, 2) fury, 3) trouble and 4) a band of evil messengers, they must have suffered forty plagues in Egypt and two hundred at the Sea.
Rabbi Akiva says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to five plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) fierce anger 2) wrath 3) fury 4) trouble and 5) a band of evil messengers, they must have suffered fifty plagues in Egypt and two hundred and fifty at the Sea.
Barech בָּרֵךְ
Pour the third cup of wine and recite Birkat Hamazon (Blessing after the Meal).
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יהוה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִ֫ינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ
Shir Hama’alot, b’shuv Adonai et shee-vat Tzion, ha-yeenu k’chol meem. Az y’ma-lei s’chok pee-nu u’l-sho-nei-nu reena, az yo-m’ru va-goyim, heeg-deel Adonai la-asot eem eleh. Heeg-deel Adonai la-asot eemanu, ha-yee-nu s’mei-cheem. Shuva Adonai et sh’vee-tei-nu, ka-afee-keem ba-negev. Ha-zor-eem b’deem-ah b’reena yeek-tzo-ru. Ha-loch yei-lech u-va-cho no-sei me-shech hazara, bo yavo v’reena, no-sei alu-mo-tav.
T’hilat Adonai y’daber pi, vivareich kol basar shem kod’sho l’olam va’ed. Va-anachnu n’varech ya, mei-ata v’ad olam, hal’luya. Hodu la-Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Mi y’maleil g’vurot Adonai, yashmi’a kol t’hilato.
When the Lord returns us from exile back to Zion, it will be as though in a dream. We will laugh and sing with joy. It shall be said around the world: “The Lord has done great things for them.” The Lord did great things for us, and we shall rejoice. God, restore our fortunes. We shall be like streams in the Negev. Those who sow in tears shall reap in joy. Though the farmer bears the measure of seed to the field in sadness, he shall come home with joy, bearing his sheaves.
Include parentheses when there is a minayn present.
Leader:
רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ
Rabotai n’vareich.
Friends, let us say grace.
Participants:
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
Y’hee sheim Adonai m’vo-rach mei-atah v’ad olam.
Praised be the name of the Lord now and forever.
Leader:
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵך (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.
Y’hee sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam. Beer-shut maranan v’rabanan v’rabotai, n’vareich (Eloheinu) she’achalnu mee-shelo.
Praised be the name of the Lord now and forever. With your permission, let us now bless (our God) whose food we have eaten.
Participants:
בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.
Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.
Blessed be (our God) whose food we have eaten.
Leader:
בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.
Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.
Blessed be (our God) whose food we have eaten.
All together:
בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּך שְׁמוֹ.
Baruch hu u-varuch sh’mo.
Blessed be He and blessed be His name.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.
Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who nourishes the whole world. Your kindness endures forever. May we never be in want of sustenance. God sustains us all, doing good to all, and providing food for all creation. Praised are you, Adonai, who sustains all.
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.
We thank you, Adonai, Lord our God, for having given a beautiful, good, and spacious land; for having taken us out from the land of Egypt and redeemed us from the house of slavery; for Your covenant which You sealed in our flesh; for Your Torah which You taught us; for the life, grace and kindness You have granted us; and for the food with which You always sustain us.
וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
V’al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach um’varchim otach, yitbarach shimcha b’fi kol chai tamid l’olam va’ed. Kakatuv, v’achalta v’savata uveirachta et Adonai Elohecha al ha’aretz hatova asher natan lach. Baruch atah Adonai al ha-aretz v’al hamazon.
Racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha v’al Y’rushalayim irecha v’al Tzion mishkan k’vodecha v’al malchut beit David m’shichecha v’al habayit hagadol v’hakadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu Avinu r’einu zuneinu parn’seinu v’chalk’lenu v’harvicheinu v’harvach’lanu Adonai Eloheinu m’heira mikol-tzaroteinu. V’na al tatz’richeinu Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.
For everything, Adonai, our God, we thank and praise You. May your name be blessed by all forever, as it is written: “After you have eaten and are satisfied, you shall bless Adonai, our God for the good land he has given you.” Praised are you, Adonai, for the land and the food.
Have mercy, Adonai our God, on Israel your people, on Jerusalem your city, on Zion the abode of your glory, on the kingdom of the house of David your anointed one, and on the great and holy Temple that bears your name. Our God, our Father, tend and feed us; sustained and support us and relieve us. Speedily, Adonai our God, grant us relief from all our troubles. Lord our God, O make us not rely on the gifts and loans of men but rather on your full, open and generous hand, that we may never be put to shame and disgrace.Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.
(On Shabbat:
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.
R’tzei v’hachalitzeinu Adonai Eloheinu b’mitzvotecha, uv’mitvat yom hash’vi’i haShabbat hagadol v’hakadosh hazeh. Ki yom zeh gadol v’kadosh hu l’fanecha, lishbat bo v’lanuach bo b’ahavah k’miztvat r’tzonecha. U’birtzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu, shelo t’hei tzara v’yagon va’anacha b’yom m’nuchateinu. V’har’einu Adonai Eloheinu b’nechamat Tzion irecha, uv’vinyan Yerushalayim ir kodshecha, ki atah hu ba’al ha’y’shuot u’va’al hanechamot.
Favor us and strengthen us, Lord our God, with your commandments – with the commandment concerning the seventh day, this great and holy Sabbath. This day is great and holy before you to abstain from work and rest on it in love according to your will. In your will, Lord our God, grant us rest so that there be nor sorrow and grief on our day of rest. Let us, Lord our God, live to see Zion your city comforted, Jerusalem your holy city rebuilt, for you art Master of all salvation and consolation.)
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדּוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ ,וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה
Eloheinu vEilohei avoteinu, yaleh v’yavo v’yagiah v’yeira’eh v’yeiratzeh v’yishma v’yipakeid, v’yizacheir zichroneinu ufikdoneinu, v’zichron avoteinu, v’zichron Mashiach ben David avdecha, v’zikhron Y’rushalayim ir kodshecha, v’zichron kol amkha beit Yisrael l’fanecha, lifleita l’tova l’chein ul’chesed ul’rachamim, l’chayim ul’shalom b’yom chag hamatzot hazeh zochreinu Adonai Eloheinu bo l’tova ufokdeinu vo livracha v’hoshieinu vo l’chayim. uv’dvar y’shuah v’rachamim chus v’chaneinu v’racheim aleinu v’hoshieinu ki eilecha eineinu, ki eil melech chanun vrachum ata.
Our God and God of our fathers, may the remembrance of us, of our fathers, of the anointed son of David your servant, of Jerusalem your holy city, and of all your people the house of Israel, ascend, come, appear, be heard, and be accepted before you for deliverance and good, for grace, kindness and mercy, for life and peace, on this day of the Festival of Matzot. Remember us this day, Lord our God, for goodness; consider us for blessing; save us for life. With a word of salvation and mercy spare us and favor us; have pity on us and save us, for we look to you, for you art a gracious and merciful God and King.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.
Uv’nei Y’rushalayim ir hakodesh bimheira v’yameinu. Baruch atah Adonai, boneh v’rachamav Y’rushalayim. Amein.
Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days. Praised are you, Adonai, who will rebuild Jerusalem in mercy. Amen.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גֹּאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha’olam, ha’Eil Avinu Malkeinu Adireinu Bor’einu Go’aleinu Yotz’reinu K’dosheinu k’dosh Ya’akov ro’einu ro’ei Yisrael Hamelech hatov v’hameitiv lakol sheb’chol yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g’malanu hu gomleinu hu yig’m’leinu la’ad, l’chein ul’chesed ul’rachamim ul’revach hatzala v’hatzlacha, b’racha vi’shua nechama parnasa v’chalkala v’rachamim v’chayim v’shalom v’chol-tov, u’mikol tuv l’olam al y’chasreinu.
Praised are you, Adonai our God, Ruler of the universe. Adonai, you are our father, our king and sovereign, our creator, our redeemer, our maker, the holy one of Jacob, the shepherd of Israel, the good king who does good to all and has done good, is doing good, and will do good. You bestow favors on us constantly. You lavish on us kindness and mercy, relief and deliverance, success, blessing, salvation, comfort, sustenance, support mercy, life and peace and all goodness. May you never deprive us of any good thing.
הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּר עֻלֵנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
Harachaman hu yimloch aleinu l’olam va’ed. Harachaman hu yitbarach bashamayim u’va’aretz. Harachaman hu yishtabach l’dor dorim, v’yitpa’ar banu la’ad u’l’neitzach n’tzachim, v’yit’hadar banu la’ad ul’olmei olamim. Harachaman hu y’far’n’seinu b’chavod. Harachaman hu yishbor uleinu mei’al tzavareinu, v’hu yolicheinu kom’miyut l’artzeinu. Harachaman hu yishlach lanu b’racha m’ruba babayit hazeh, v’al shulchan zeh she’achalnu alav. Harachaman hu yishlach lanu et Eliyahu Hanavi zachur latov, vivaser lanu b’sorot tovot y’shu’ot v’nechamot.
May the Merciful One reign over us forever and ever. May the Merciful One be blessed in heaven and on earth. May the Merciful One be praised for all generations; may He be glorified in us forever and ever; may He be honored in us to all eternity. May the Merciful One grant us an honorable livelihood. May the Merciful One break the yoke from our neck; may He lead us upstanding into our land. May the Merciful One send ample blessing into this house and upon this table at which we have eaten. May the Merciful One send us Elijah the prophet of blessed memory who will bring us good tidings of consolation and comfort.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת
Harachaman hu y’vareich et
May the Merciful One bless
for one’s parents:
אָבִי מוֹרִי (בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה) וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי (בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה), אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם,
avi mori (ba’al ha-bayit ha-zeh), v’et imi morati (ba’alat ha-bayit) ha-zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,
(my revered father) the master of this house and (my revered mother) the mistress of this house, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,
for one’s family:
אוֹתִי (וְאֶת אִשְׁתִּי/בַּעֲלִי/זַרְעִי וְאֶת) כָּל אֲשֶׁר לִי,
oti (v’et ishti / ba’ali / zar-i v’et) kol asher li,
me (and my wife/husband/children) and all that is mine
for one’s hosts:
בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם,
ba’al ha-bayit ha-zeh, v’et ba-alat ha-bayit ha-zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,
our host and our hostess, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,
for all others:
וְאֶת כָּל הַמְסֻבִּין כַּאן,
v’et kol ham’subim kan,
and all who are seated here,
אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.
otanu v’et kol asher lanu, k’mo she’nitbarchu avoteinu Avraham Yitzchak v’Ya’akov bakol mikol kol, kein y’vareich otanu kulanu yachad bivracha sh’leima, v’nomar, Amein.
us all together and all our possessions just as He blessed our forefathers Abraham, Isaac, and Jacob, with every blessing. May He bless us all together with a perfect blessing, and let us say, Amen.
בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
Bamarom y’lamdu aleihem v’aleinu z’chut she’t’hei l’mishmeret shalom. V’nisa v’racha mei’eit Adonai, utz’daka mei’Elohei yisheinu, v’nimtza chein v’seichel tov b’einei Elohim v’adam.
May heaven find merit in us that we may enjoy a lasting peace. May we receive blessings from the Lord, justice from the God of our salvation, and may we find favor and good sense in the eyes of God and men.
On Shabbat:
הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.)
Harachaman hu yanchileinu yom shekulo Shabbat u’minucha ul’chayei ha’olamim.
May the Merciful One cause us to inherit the day which will be all Sabbath and rest in the eternal life.)
Optional blessings:
הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת יִשְׂרָאֵל.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת הַזאֹתּ, וְאֶת חַיָּלֶיהָ, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁכְּין שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי יַעֲקֹב וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל
הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
Harachaman hu yanchileinu yom shekulo tov.
Harachaman hu y’variech et M’dinat Yisrael.
Harachaman hu y’variech et chayalei Tz’va Hagana l’Yisrael, v’yagein aleihem.
Harachaman hu y’variech et m’dinat hazot, v’et chayaleiha, v’yagein aleihem.
Harachaman hu yashkiyn shalom Bayn binei Ya’akov u’vnei Yishma’ayl.
Harachaman hu y’zakeinu limot Hamashiach ul’chayei ha’olam haba.
May the Merciful One cause us to inherit the day of total goodness.
May the Merciful One bless the State of Israel.
May the Merciful One bless those who serve in the IDF and watch over them.
May the Merciful One bless this country, and its soldiers, and watch over them.
May the Merciful One enable us to live in the days of the Messiah and in the world to come.
מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
Migdol y’shu’ot Malko v’oseh chesed limshicho l’David ul’zar’o ad olam. Oseh shalom bimromav, hu ya’aseh shalom aleinu v’al kol Yisrael v’imru, Amein.
Y’ru et Adonai k’doshav, ki ein machsor lirei’av. K’firim rashu v’ra’eivu, v’dorshei Adonai lo yach’s’ru chol tov. Hodu l’Adonai ki tov ki l’olam chasdo. Potei’ach et yadecha, u’masbia l’chol chai ratzon. Baruch hagever asher yivtach b’Adonai, V’haya Adonai mivtacho. Na’ar hayiti gam zakan’ti, v’lo ra’iti tzadik ne’ezav, v’zar’o m’vakesh lachem. Adonai oz l’amo yitein, Adonai y’vareich et amo vashalom.
God is our tower of salvation, showing kindness to his anointed, to David and his descendents forever. May he who creates peace in his heavenly heights, may he grant peace for us, all Israel; and and all humanity, and we can say, Amen.
Revere the Lord, you his holy ones for those who revere him suffer no want. Lions may be famishing and starving, but those who seek the Lord shall not lack any good thing. Give thanks to the Lord, for he is good; his kindness endures forever. You open your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed is the man who trusts in the Lord, and whose trust is in the Lord. I have been young and now I am old, but never have I seen the righteous man forsaken, nor his children wanting bread. The Lord will give strength to his people; the Lord will bless His people with peace.
The Blessing after the Meal concludes by drinking the Third Cup of wine, while reclining to the left.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri hagafen.
Praised are you, Adonai, Lord of the universe, who has created the fruit of the vine.
Elijah
Fill the Cup of Elijah on the table. Traditionally the youngest children open the door for Elijah. Everyone joins in singing "Eliyahu Ha-Navi" and then the door is closed.
Eliyahu Ha-navee
Eliyahu Ha-tish-bee
Eliyahu, Eliyahu
Eliyahu Ha-giladee
Bim Heira B’yameinu Yavo eileinu
Eem mashiah ben David
Eem mashiah ben David
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי.
Shfoch chamatcha el hagoyim asher lo y’da’ucha v’al mamlachot asher b’shimcha lo kara’u. Ki achal et Ya’akov v’et naveihu heishamu. Shfoch Aleihem zamech vacharon apcha yasigaim. Tirdof b’af v’tashmidaim mitachat shmay Adonai.
“Pour out your fury on the nations that do not know you, upon the kingdoms that do not invoke your name, they have devoured Jacob and desolated his home.” (Ps. 79:6,7) “Pour out your wrath on them; may your blazing anger overtake them.” (Ps. 69.25) “Pursue them in wrath and destroy them from under the heavens of the Lord!” (Lam. 3:66)
Nirtzah נרצה
After all the singing is concluded we rise and recite together the traditional formula, the Seder is concluded .
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ. כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה. פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה.
Chasal sidur pesach k'hilchato, k'chol mishpato v'chukato. Ka-asher zachinu l'sadeir oto, kein nizkeh la-asoto. Zach shochein m'onah, komeim k'hal adat mi manah. B'karov naheil nitei chanah, p'duyim l'tzion b'rinah.
The Passover Seder is concluded, according to each traditional detail with all its laws and customs. As we have been privileged to celebrate this Seder, so may we one day celebrate it in Jerusalem. Pure One who dwells in the high places, support your People countless in number. May you soon redeem all your People joyfully in Zion.
At the conclusion of the Seder, everyone joins in singing:
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשַָׁלָיִם
L'shana Haba'ah b'Y’rushalayim
Next Year in Jerusalem!
Maggid – Four Questions
מַהנִּשְּׁתַּנָה
?מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
Mah nish-ta-na ha-lai-lah ha-zeh mikol ha-lei-lot?
Why is this night of Passover different from all other nights of the year?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כּוּלוֹ מַצָּה
She-b'chol ha-lei-lot anu och'lin cha-meitz u-matzah. Ha-laylah hazeh kulo matzah.
On all other nights, we eat either leavened or unleavened bread, why on this night do we eat only matzah?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר
Sheb'chol ha-lei-lot anu och'lin sh'ar y'rakot. Ha-lai-lah h-azeh maror.
On all other nights, we eat vegetables of all kinds, why on this night must we eat bitter herbs?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אֶנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים
Sheb'chol ha-lei-lot ein anu mat-beelin afee-lu pa-am echat.Ha-lai-lah hazeh sh'tei p'ameem.
On all other nights, we do not dip vegetables even once,
why on this night do we dip greens into salt water and bitter herbs into sweet haroset?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, - הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻ
Sheb’khol ha-lei-lot anu och-leem bein yo-shveen u-vein m’su-been, ha-lailah hazeh kulanu m’subeen.
On all other nights, everyone sits up straight at the table, why on this night do we recline and eat at leisure?
רחצה
Rachtzah
Wash hands while reciting the traditional blessing for washing the hands:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם.
Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asher kid'shanu b'mitzvotav, v'tzivanu al n'tilat yadayim.
Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who has taught us the way of holiness through commandments, commanding us to wash our hands.
Maggid – Closing דַּיֵינוּ
כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים, וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵינוּ
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵינו
אִלוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵינוּ
אִלוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵינוּ
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵינוּ
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שְׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ
אִלוּ שִׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵינוּ
אִלוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵינוּ
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵינוּ
אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ
אִלוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵינוּ
Kama ma’a lot tovot lamakom aleinu.
Ilu hotzi’anu mimitzrayim, v’lo asah bahem shfatim, dayenu.
Ilu asah bahem shfatim, v’lo asah vailoheihem, dayenu.
Ilu asah vailoheihem, v’lo harag et bichoraihem, dayenu.
Ilu harag et bichoraihem, v’lo natan lanu mamonam, dayenu.
Ilu natan lanu mamonam, v’lo karah lanu et hayam, dayenu.
Ilu karah lanu et hayam, v’lo he’evairanu bitocho becheravah, dayenu.
Ilu he’evairanu bitocho becheravah, v’lo shikah tzareinu b’tocho, dayenu.
Ilu shikah tzareinu b’tocho, v’lo sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, dayneu.
Ilu sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, v’lo he’echilanu et haman, dayenu.
Ilu he’echilanu et haman, v’lo natan lanu et hashabbat, dayenu.
Ilu natan lanu et hashabbat, v’lo karvanu lifnei har Sinai, dayenu.
Ilu karvanu lifnei har Sinai, v’lo natan lanu et hatorah, dayenu.
Ilu natan lanu et hatorah, v’lo hichnisanu l’eretz Yisrael, dayenu.
Ilu hicnisanu l’eretz Yisrael, v’lo vana lanu et bait habchirah, dayenu.
God has bestowed many favors upon us.
Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough – Dayyenu
Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough – Dayyenu
Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough – Dayyenu
Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough – Dayyenu
Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough – Dayyenu
Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough – Dayyenu
Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough – Dayyenu
Obligations of the Holiday
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן
פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר
Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh’loshah d’varim eilu bapesach, lo yatza y’dei chovato, v’eilu hein: Pesach, Matzah, Umaror.
Rabban Gamliel would teach that all those who had not spoken of three things on Passover had not fulfilled their obligation to tell the story, and these three things are:
Point to the shank bone.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפֶָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פֶָּסַח עַל בָּתֵּי בְּני יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים , וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל? וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ
Pesach shehayu avoteinu och’lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al shum shepasach hakadosh baruch hu al batei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: va’amartem zevach pesach hu l’Adonai, asher pasach al batei v’nei Yisrael b’mitzrayim, b’nagpo et mitzrayim v’et bateinu hitzil, vayikod ha’am vayishtachavu.
The Pesah which our ancestors ate when the Second Temple stood: what is the reason for it? They ate the Pesah because the holy one, Blessed be He “passed over” the houses of our ancestors in Egypt, as it is written in the Torah: “And You shall say, ‘It is the Passover offering for Adonai, who passed over the houses of the Israelites saving us in Mitzrayim but struck the houses of the Egyptians.
Point to the matza.
מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם
Matzah zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b’tzeikam shel avoteinu l’hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham’lachim, hakadosh baruch hu, ug’alam, shene’emar: vayofu et habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor’shu mimitzrayim v’lo yachlu l’hitmahmeiha, v’gam tzeidah lo asu lahem.
Matzah - what does it symbolize in the Seder? There was insufficient time for the dough of our ancestors to rise when the holy one, Blessed be He was revealed to us and redeemed us, as it is written in the Torah: “And they baked the dough which they brought forth out o Egypt into matzah – cakes of unleavened bread – which had not risen, for having been driven out of Egypt they could not tarry, and they had made no provisions for themselves.”
Point to the maror.
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵיהם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶך
Maror zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shemeir’ru hamitzrim et chayei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b’chomer uvilveinim uv’chol avodah basadeh et kol avodatam asher avdu vahem b’farech.
Why do we eat Maror? For the reason that the Egyptians embitter the lives of our ancestors in Mitzrayim, as the Torah states: “And they embittered their lives with servitude, with mortar and bricks without straw, with every form of slavery in the field and with great torment.”
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יֶָָצֶָא מִמִּצְרַָים , שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַים . לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם , לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ
B’chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k’ilu hu yatza mimitzrayim, shene’emar: v’higadta l’vincha bayom hahu leimor, ba’avur zeh asah Adonai li b’tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga’al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga’al imahem, shene’emar: v’otanu hotzi misham, l’ma’an havi otanu, latet lanu et ha’aretz asher nishba la’avoteinu.
Therefore we are obligated, to thank, sing the Hallel, praise, glorify, exalt, honor, bless, elevate and raise our voices for joy to the holy one, Blessed be He, Who performed all these miracles for our ancestors and therefore for us! You brought us from human servitude to freedom, from sorrow to joy, for a time of mourning to a festive day, from deep darkness to great light and from slavery to redemption! In Your presence we renew our singing as in ancient days: Hallel-lu-yah Sing Hallel to God.
Cover the matza and raise the cup of wine until it is drunk at the end of Maggid.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ
L’fichach anachnu chayavim l’hodot, l’hallel, l’shabeiach, l’faeir, l’romeim, l’hadeir, l’vareich, l’aleih ul’kaleis, l’mi she’asah a’avoteinu v’lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l’cheirut miyagon l’simchah, umei’eivel l’yom tov, umei’afeilah l’or gadol, umishibud ligulah. V’nomar l’fanav shirah chadashah: halleluyah.
Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our fathers and for us. He took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah!
Hallel Excerpts
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי. יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְִעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי. רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּיי אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה. הַלְלוּיָהּ
Halleluyah hal’lu avdei Adonai, hal’lu et sheim Adonai. Y’hi sheim Adonai m’vorach mei’atah v’ad olam. Mimizrach shemesh ad m’vo’o m’hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k’vodo. Mi k’Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva’aretz? M’kimi mei’afar dal, mei’ashpot yarim evyon, l’hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s’meichah. Halleluyah.
Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord’s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah!
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִמִּרַָים , בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם
B’tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya’akov mei’am lo’eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra’ah vayanos, hayardein yisov l’achor. Heharim rakedu che’eilim, giva’ot – kivnei tzon. Mah l’cha hayam ki tanus, hayardein – tisov l’achor, heharim tirkedu che’eilim, givaot – kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya’akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish – lemayno mayim.
When Israel went out of Egypt, When the household of Jacob left a people with a strange tongue, Judah became the place from which God’s holiness went forth, Israel became the seat from which the world would know of Gods rule. The sea looked and fled, The Jordan reversed its curse. Mountains skipped like rams and the hills jumped about like young lambs. What is happening that you turn back, O sea, Jordan, why do you reverse your course? Mountains, why do you skip like rams And hills why do you jump like lambs? You are beholding the face of your Creator, Before God, before the God of Jacob, Turning rocks into swirling waters and stone into a flowing spring.
KOS SHEINEE
The Second Cup of Wine
בָּרוּךְ אתה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים , וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן
Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, asher g’alanu v’ga’al et avoteinu mimitzrayim, v’higianu lalaylah hazeh le’echol bo matzah umaror. Kein Adonai Eloheinu vEilohei avoteinu yagi’einu l’mo’adim v’lirgalim acheirim haba’im likrateinu l’shalom, s’meichim b’vinyan irecha v’sasim ba’avodatecha. V’nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l’ratzon, v’nodeh l’cha shir chadash al g’ulateinu v’al p’dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga’al Yisrael.
Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p’ri hagafen.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has redeemed us and our fathers from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzo and marror. Lord our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion your city, and joyful at your service. There we shall eat of the offerings and Passover sacrifices which will be acceptably placed upon your altar. We shall sing a new hymn of praise to you for our redemption and for our liberation. Praised are you, Adonai, who has redeemed Israel.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine.
אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים , וְאֵלוּ הֵן
Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein:
These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt.
דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן
Dam V’eish V’tim’ro ashan
“Blood, and fire and pillars of smoke…”
“Before the great and terrible day of the Lord comes, I will set wonders in the sky and on the earth… blood, fire and pillars of smoke: The sun shall turn to darkness and the moon into blood.” Joel 3:3
דָבָר אַחֵר: בְּיָד חֲזָקָה - שְׁתַּיִם, וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה - שְׁתַּיִם, וּבְמֹרָא גָּדֹל - שְׁתַּיִם, וּבְאֹתוֹת - שְׁתַּיִם, וּבְמֹפְתִים - שְׁתַּיִם
Davar acheir. B'yad chazakah sh'tayim. Uvizroa n'tuyah sh'tayim. Uv'mora gadol sh'tayim. Uv'otot sh'tayim. Uv'mof'tim sh'tayim.
(Another interpretation of Deuteronomy 26:8 is: “strong hand” indicates two plagues; “out-stretched arm” indicates two more plagues; “great awe” indicates two plagues; “signs” indicates two more plagues because it is plural; and “wonders” two more plagues because it is in the plural. This then is a total of Ten Plagues.)
:אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים , וְאֵלוּ הֵן
Eilu eser makot sheheivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b'mitzrayim, v'eilu hein:
These are the Plagues that the holy one, blessed be he, brought upon Egypt.
Blood | Dom | דָּם
Frogs | Tzfardeyah | צְפֵרְדֵּע
Lice | Kinim | כִּנִים
Beasts | Arov | עָרוֹב
Cattle Plague | Dever | דֶּבֶר
Boils | Sh’chin | שְׁחִין
Hail | Barad | בָּרד
Locusts | Arbeh | אַרְבֶּה
Darkness | Choshech | חשֶׁךְ
Slaying of First Born | Makat Bechorot | מַכַּת בְּכוֹרוֹת
Since ancient versions varied as to the nature and number of the plagues, it is believed that Rabbi Jehudah instituted these three phrases or acronyms to confirm the version in Exodus. Accordingly we now remove another three drops of wine from our cup of joy.
:רַבִּי יְהוּדָה הָיָה נוֹתֵן בָּהֶם סִמָּנִים
Rabi Y'hudah hayah notein bahem simanim.
Rabbi Yehuda would assign the plagues three mnenomic signs:
דְּצַ״ךְ עַדַ״שׁ בְּאַחַ״ב
D’TZ”KH A-Da”SH B’AH”V
רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלָקוּ הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת ? בְּמִצְרַים מַה הוּא אוֹמֵר? וַיֹאמְרוּ הַחַרְטֻמִּים אֶל פַּרְעֹה: אֶצְבַּע אֱלֹהִים הִוא, וְעַל הַיָּם מה הוּא אוֹמֵר? וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יי בְּמִצְרַים , וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת יי, וַיַּאֲמִינוּ בַּיי וּבְמשֶׁה עַבְדוֹ. כַּמָה לָקוּ בְאֶצְבַּע? עֶשֶׂר מַכּוֹת . אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת
רַבִּי אֱלִיעֶזֲר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם הָיְתָה שֶׁל אַרְבַּע מַכּוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר: יְשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים. עֶבְרָה - אַחַת, וָזַעַם - שְׁתַּיִם, וְִצָרָה - שָׁלשׁ, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - אַרְבַּע. אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ אַרְבָּעִים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ מָאתַיִם מַכּוֹת
רַבִּי עֲקִיבֶא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁכָּל מַכָּה ומַכָּה שהֵביִא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא על הַמִּצְרִים בְּמִצְרַים הָיְתָה שֶׁל חָמֵשׁ מַכּוֹת ? שֶׁנֶּאֱמַר: יְִשַׁלַּח בָּם חֲרוֹן אַפּוֹ, עֶבְרָה וָזַעַם וְצַָרָה, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים . חֲרוֹן אַפּוֹ- אַחַת,, עֶבְרָה - שְׁתַּיִם, וָזַעַם - שָׁלושׁ, וְצָרָה - אַרְבַּע, מִשְׁלַחַת מַלְאֲכֵי רָעִים - חָמֵשׁ. אֱמוֹר מֵעַתָּה : בְּמִצְרַים לָקוּ חֲמִשִּׁים מַכּוֹת וְעַל הַיָּם לָקוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם מַכּוֹת
Rabi Yosei hagalili omer: minayin atah omer shelaku hamitzrim bimitzrayim eser makot v’al hayam laku chamishim makot? Bamitzrayim ma hu omer? Vayomru hachartumim el paroh: etzba Elohim he, v’al hayam ma hu omer? Vayar Yisrael et hayad hagdolah asher asa Adonai bimitzrayim, vayiyru ha’am et Adonai, vaya’aminu b’Adonai uvMoshe avdo. Kamah laku b’etzba? Eser makot. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku eser makot v’al hayam laku chamishim makot.
Rabi Eliezer omar: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel arba’a makot? Shene’emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Evrah – echat, vaza’am – shtayim, v’tzarah – shalosh, mishlachat malachei ra’im – arba’a. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku arba’im makot v’al hayam laku matayim makot.
Rabi akivah omer: minayin shekol makah u’makah shehaivi hakadosh baruch hu al hamitzrim b’mitzrayim hayta shel chamesh makot? Shene’emar: yishlach bom charon apo, evrah vaza’am v’tzarah, mishlachat malachei ra’im. Charon apo – echat, evrah – shtayim, vaza’am – shalosh, v’tzarah – arba’a, mishlachat malachei ra’im – chamesh. Emor ma’atah: b’mitzrayim laku chamishim makot v’al hayam laku chamishim u’matayim makot
Rabbi Yose the Galilean says: How does one derive that, after the ten plagues in Egypt, the Egyptians suffered fifty plagues at the Sea? Concerning the plagues in Egypt the Torah states that “the magicians said to Pharaoh, it is the finger of God.” However, at the Sea, the Torah relates that “Israel saw the great hand which the Lord laid upon the Egyptians, and the people revered the Lord and they believed in the Lord and in His servant Moses.” It reasons that if they suffered ten plagues in Egypt, they must have been made to suffer fifty plagues at the Sea.
Rabbi Eliezer says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to four plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) wrath, 2) fury, 3) trouble and 4) a band of evil messengers, they must have suffered forty plagues in Egypt and two hundred at the Sea.
Rabbi Akiva says: How does one derive that every plague that God inflicted upon the Egyptians in Egypt was equal in intensity to five plagues? It is written: “He sent upon them his fierce anger, wrath, fury and trouble, a band of evil messengers.” Since each plague was comprised of 1) fierce anger 2) wrath 3) fury 4) trouble and 5) a band of evil messengers, they must have suffered fifty plagues in Egypt and two hundred and fifty at the Sea.
Barech בָּרֵךְ
Pour the third cup of wine and recite Birkat Hamazon (Blessing after the Meal).
שִׁיר הַמַּעֲלוֹת:
בְּשׁוּב יהוה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִ֫ינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם, הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל יְיָ לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שׁוּבָה יְיָ אֶת שְׁבִיתֵנוּ, כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע, בֹּא יָבֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו.
תְּהִלַּת יְיָ יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם הַלְלוּיָהּ. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. מִי יְמַלֵּל גְּבוּרוֹת יְיָ יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתוֹ
Shir Hama’alot, b’shuv Adonai et shee-vat Tzion, ha-yeenu k’chol meem. Az y’ma-lei s’chok pee-nu u’l-sho-nei-nu reena, az yo-m’ru va-goyim, heeg-deel Adonai la-asot eem eleh. Heeg-deel Adonai la-asot eemanu, ha-yee-nu s’mei-cheem. Shuva Adonai et sh’vee-tei-nu, ka-afee-keem ba-negev. Ha-zor-eem b’deem-ah b’reena yeek-tzo-ru. Ha-loch yei-lech u-va-cho no-sei me-shech hazara, bo yavo v’reena, no-sei alu-mo-tav.
T’hilat Adonai y’daber pi, vivareich kol basar shem kod’sho l’olam va’ed. Va-anachnu n’varech ya, mei-ata v’ad olam, hal’luya. Hodu la-Adonai ki tov, ki l’olam chasdo. Mi y’maleil g’vurot Adonai, yashmi’a kol t’hilato.
When the Lord returns us from exile back to Zion, it will be as though in a dream. We will laugh and sing with joy. It shall be said around the world: “The Lord has done great things for them.” The Lord did great things for us, and we shall rejoice. God, restore our fortunes. We shall be like streams in the Negev. Those who sow in tears shall reap in joy. Though the farmer bears the measure of seed to the field in sadness, he shall come home with joy, bearing his sheaves.
Include parentheses when there is a minayn present.
Leader:
רַבּוֹתַי נְבָרֵךְ
Rabotai n’vareich.
Friends, let us say grace.
Participants:
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
Y’hee sheim Adonai m’vo-rach mei-atah v’ad olam.
Praised be the name of the Lord now and forever.
Leader:
יְהִי שֵׁם יְיָ מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בִּרְשׁוּת מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי נְבָרֵך (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ.
Y’hee sheim Adonai m’vorach mei-atah v’ad olam. Beer-shut maranan v’rabanan v’rabotai, n’vareich (Eloheinu) she’achalnu mee-shelo.
Praised be the name of the Lord now and forever. With your permission, let us now bless (our God) whose food we have eaten.
Participants:
בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.
Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.
Blessed be (our God) whose food we have eaten.
Leader:
בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִּינוּ.
Baruch (Eloheinu) she’achalnu mishelo uv’tuvo chayinu.
Blessed be (our God) whose food we have eaten.
All together:
בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּך שְׁמוֹ.
Baruch hu u-varuch sh’mo.
Blessed be He and blessed be His name.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַזָּן אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטוּבוֹ בְּחֵן בְּחֶסֶד וּבְרַחֲמִים הוּא נוֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. וּבְטוּבוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד לֹא חָסַר לָנוּ וְאַל יֶחְסַר לָנוּ מָזוֹן לְעוֹלָם וָעֶד. בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל כִּי הוּא אֵל זָן וּמְפַרְנֵס לַכֹּל וּמֵטִיב לַכֹּל וּמֵכִין מָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, הַזָּן אֶת הַכֹּל.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.
Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who nourishes the whole world. Your kindness endures forever. May we never be in want of sustenance. God sustains us all, doing good to all, and providing food for all creation. Praised are you, Adonai, who sustains all.
נוֹדֶה לְךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל שֶׁהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה, וְעַל שֶׁהוֹצֵאתָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְדִיתָנוּ מִבֵּית עֲבָדִים, וְעַל בְּרִיתְךָ שֶׁחָתַמְתָּ בִּבְשָׂרֵנוּ, וְעַל תּוֹרָתְךָ שֶׁלִמַּדְתָּנוּ, וְעַל חֻקֶּיךָ שֶׁהוֹדַעְתָּנוּ, וְעַל חַיִּים חֵן וָחֶסֶד שֶׁחוֹנַנְתָּנוּ, וְעַל אֲכִילַת מָזוֹן שָׁאַתָּה זָן וּמְפַרְנֵס אוֹתָנוּ תָּמִיד בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, hazan et ha-olam kulo b’tuvo, b’chein b’chesed uv-rachamim, hu noten lechem l’chol basar, ki l’olam chasdo, uv-tuvo hagadol, tamid lo chasar lanu v’al yechsar lanu mazon l’olam va’ed. Ba-avur sh’mo hagadol, ki hu Eil zan um’farneis lakol, u-meitiv lakol u-meichin mazon l’chol-b’riyotav asher bara. Baruch atah Adonai, hazan et hakol.
We thank you, Adonai, Lord our God, for having given a beautiful, good, and spacious land; for having taken us out from the land of Egypt and redeemed us from the house of slavery; for Your covenant which You sealed in our flesh; for Your Torah which You taught us; for the life, grace and kindness You have granted us; and for the food with which You always sustain us.
וְעַל הַכֹּל יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ וּמְבָרְכִים אוֹתָךְ יִתְבָּרַךְ שִׁמְךָ בְּפִי כָל חַי תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד. כַּכָּתוּב, וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, עַל הָאָרֶץ וְעַל הַמָּזוֹן.
רַחֶם נָא יְיָ אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו. אֱלֹהֵינוּ אָבִינוּ רְעֵנוּ זוּנֵנוּ פַּרְנְסֵנוּ וְכַלְכְּלֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ וְהַרְוַח לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה מִכָּל צָרוֹתֵינוּ. וְנָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, כִּי אִם לְיָדְךָ הַמְּלֵאָה הַפְּתוּחָה הַקְּדוֹשָׁה וְהָרְחָבָה, שֶׁלּא נֵבוֹשׁ וְלֹא נִכָּלֵם לְעוֹלָם וָעֶד.
V’al hakol Adonai Eloheinu anachnu modim lach um’varchim otach, yitbarach shimcha b’fi kol chai tamid l’olam va’ed. Kakatuv, v’achalta v’savata uveirachta et Adonai Elohecha al ha’aretz hatova asher natan lach. Baruch atah Adonai al ha-aretz v’al hamazon.
Racheim na Adonai Eloheinu al Yisrael amecha v’al Y’rushalayim irecha v’al Tzion mishkan k’vodecha v’al malchut beit David m’shichecha v’al habayit hagadol v’hakadosh shenikra shimcha alav. Eloheinu Avinu r’einu zuneinu parn’seinu v’chalk’lenu v’harvicheinu v’harvach’lanu Adonai Eloheinu m’heira mikol-tzaroteinu. V’na al tatz’richeinu Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.
For everything, Adonai, our God, we thank and praise You. May your name be blessed by all forever, as it is written: “After you have eaten and are satisfied, you shall bless Adonai, our God for the good land he has given you.” Praised are you, Adonai, for the land and the food.
Have mercy, Adonai our God, on Israel your people, on Jerusalem your city, on Zion the abode of your glory, on the kingdom of the house of David your anointed one, and on the great and holy Temple that bears your name. Our God, our Father, tend and feed us; sustained and support us and relieve us. Speedily, Adonai our God, grant us relief from all our troubles. Lord our God, O make us not rely on the gifts and loans of men but rather on your full, open and generous hand, that we may never be put to shame and disgrace.Adonai Eloheinu, lo lidei matnat basar vadam v’lo lidei hal’va’atam, ki im l’yad’cha ham’lei’a hap’tucha hak’dosha v’har’chava, shelo neivosh v’lo nikaleim l’olam va’ed.
(On Shabbat:
רְצֵה וְהַחֲלִיצֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ וּבְמִצְוַת יוֹם הַשְּׁבִיעִי הַשַׁבָּת הַגָּדוֹל וְהַקָדוֹשׂ הַזֶּה. כִּי יוֹם זֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ הוּא לְפָנֶיךָ לִשְׁבָּת בּוֹ וְלָנוּחַ בּוֹ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ הָנִיחַ לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ שֶׁלֹּא תְהֵא צָרָה וְיָגוֹן וַאֲנָחָה בְּיוֹם מְנוּחָתֵנוּ. וְהַרְאֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בְּנֶחָמַת צִיּוֹן עִירֶךָ וּבְבִנְיַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ כִּי אַתָּה הוּא בַּעַל הַיְשׁוּעוֹת וּבַעַל הַנֶּחָמוֹת.
R’tzei v’hachalitzeinu Adonai Eloheinu b’mitzvotecha, uv’mitvat yom hash’vi’i haShabbat hagadol v’hakadosh hazeh. Ki yom zeh gadol v’kadosh hu l’fanecha, lishbat bo v’lanuach bo b’ahavah k’miztvat r’tzonecha. U’birtzoncha hani’ach lanu Adonai Eloheinu, shelo t’hei tzara v’yagon va’anacha b’yom m’nuchateinu. V’har’einu Adonai Eloheinu b’nechamat Tzion irecha, uv’vinyan Yerushalayim ir kodshecha, ki atah hu ba’al ha’y’shuot u’va’al hanechamot.
Favor us and strengthen us, Lord our God, with your commandments – with the commandment concerning the seventh day, this great and holy Sabbath. This day is great and holy before you to abstain from work and rest on it in love according to your will. In your will, Lord our God, grant us rest so that there be nor sorrow and grief on our day of rest. Let us, Lord our God, live to see Zion your city comforted, Jerusalem your holy city rebuilt, for you art Master of all salvation and consolation.)
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא וְיַגִּיעַ וְיֵרָאֶה וְיֵרָצֶה וְיִשָּׁמַע וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר זִכְרוֹנֵנוּ וּפִקְדּוֹנֵנוּ, וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד עַבְדֶּךָ ,וְזִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ, וְזִכְרוֹן כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵטָה לְטוֹבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם בְּיוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה. זָכְרֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה וּפָּקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים. וּבִדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים חוּס וְחָנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה
Eloheinu vEilohei avoteinu, yaleh v’yavo v’yagiah v’yeira’eh v’yeiratzeh v’yishma v’yipakeid, v’yizacheir zichroneinu ufikdoneinu, v’zichron avoteinu, v’zichron Mashiach ben David avdecha, v’zikhron Y’rushalayim ir kodshecha, v’zichron kol amkha beit Yisrael l’fanecha, lifleita l’tova l’chein ul’chesed ul’rachamim, l’chayim ul’shalom b’yom chag hamatzot hazeh zochreinu Adonai Eloheinu bo l’tova ufokdeinu vo livracha v’hoshieinu vo l’chayim. uv’dvar y’shuah v’rachamim chus v’chaneinu v’racheim aleinu v’hoshieinu ki eilecha eineinu, ki eil melech chanun vrachum ata.
Our God and God of our fathers, may the remembrance of us, of our fathers, of the anointed son of David your servant, of Jerusalem your holy city, and of all your people the house of Israel, ascend, come, appear, be heard, and be accepted before you for deliverance and good, for grace, kindness and mercy, for life and peace, on this day of the Festival of Matzot. Remember us this day, Lord our God, for goodness; consider us for blessing; save us for life. With a word of salvation and mercy spare us and favor us; have pity on us and save us, for we look to you, for you art a gracious and merciful God and King.
וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, בּוֹנֵה בְרַחֲמָיו יְרוּשָׁלָיִם. אָמֵן.
Uv’nei Y’rushalayim ir hakodesh bimheira v’yameinu. Baruch atah Adonai, boneh v’rachamav Y’rushalayim. Amein.
Rebuild Jerusalem the holy city speedily in our days. Praised are you, Adonai, who will rebuild Jerusalem in mercy. Amen.
בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הָאֵל אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אַדִּירֵנוּ בּוֹרְאֵנוּ גֹּאֲלֵנוּ יוֹצְרֵנוּ קְדוֹשֵׁנוּ קְדוֹשׁ יַעֲקֹב, רוֹעֵנוּ רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב לַכֹּל שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם הוּא הֵטִיב הוּא מֵטִיב הוּא יֵיטִיב לָנוּ. הוּא גְמָלָנוּ הוּא גוֹמְלֵנוּ הוּא יִגְמְלֵנוּ לָעַד לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים וּלְרֶוַח הַצָּלָה וְהַצְלָחָה בְּרָכָה וִישׁוּעָה נֶחָמָה פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם וְכָל טוֹב, וּמִכָּל טוּב לְעוֹלָם אַל יְחַסְּרֵנוּ.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha’olam, ha’Eil Avinu Malkeinu Adireinu Bor’einu Go’aleinu Yotz’reinu K’dosheinu k’dosh Ya’akov ro’einu ro’ei Yisrael Hamelech hatov v’hameitiv lakol sheb’chol yom vayom hu heitiv, hu meitiv, hu yeitiv lanu. Hu g’malanu hu gomleinu hu yig’m’leinu la’ad, l’chein ul’chesed ul’rachamim ul’revach hatzala v’hatzlacha, b’racha vi’shua nechama parnasa v’chalkala v’rachamim v’chayim v’shalom v’chol-tov, u’mikol tuv l’olam al y’chasreinu.
Praised are you, Adonai our God, Ruler of the universe. Adonai, you are our father, our king and sovereign, our creator, our redeemer, our maker, the holy one of Jacob, the shepherd of Israel, the good king who does good to all and has done good, is doing good, and will do good. You bestow favors on us constantly. You lavish on us kindness and mercy, relief and deliverance, success, blessing, salvation, comfort, sustenance, support mercy, life and peace and all goodness. May you never deprive us of any good thing.
הָרַחֲמָן הוּא יִמְלֹךְ עָלֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד. הָרַחֲמָן הוּא יִתְבָּרַךְ בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁתַּבַּח לְדוֹר דּוֹרִים וְיִתְפָּאַר בָּנוּ לָעַד וּלְנֵצַח נְצָחִים וְיִתְהַדַּר בָּנוּ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים. הָרַחֲמָן הוּא יְפַרְנְסֵנוּ בְּכָבוֹד. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁבּר עֻלֵנוּ מֵעַל צַוָּארֵנוּ וְהוּא יוֹלִיכֵנוּ קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ בְּרָכָה מְרֻבָּה בַּבַּיִת הַזֶּה וְעַל שֻׁלְחָן זֶה שֶׁאָכַלְנוּ עָלָיו. הָרַחֲמָן הוּא יִשְׁלַח לָנוּ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא זָכוּר לַטּוֹב וִיבַשֶּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרוֹת טוֹבוֹת יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת.
Harachaman hu yimloch aleinu l’olam va’ed. Harachaman hu yitbarach bashamayim u’va’aretz. Harachaman hu yishtabach l’dor dorim, v’yitpa’ar banu la’ad u’l’neitzach n’tzachim, v’yit’hadar banu la’ad ul’olmei olamim. Harachaman hu y’far’n’seinu b’chavod. Harachaman hu yishbor uleinu mei’al tzavareinu, v’hu yolicheinu kom’miyut l’artzeinu. Harachaman hu yishlach lanu b’racha m’ruba babayit hazeh, v’al shulchan zeh she’achalnu alav. Harachaman hu yishlach lanu et Eliyahu Hanavi zachur latov, vivaser lanu b’sorot tovot y’shu’ot v’nechamot.
May the Merciful One reign over us forever and ever. May the Merciful One be blessed in heaven and on earth. May the Merciful One be praised for all generations; may He be glorified in us forever and ever; may He be honored in us to all eternity. May the Merciful One grant us an honorable livelihood. May the Merciful One break the yoke from our neck; may He lead us upstanding into our land. May the Merciful One send ample blessing into this house and upon this table at which we have eaten. May the Merciful One send us Elijah the prophet of blessed memory who will bring us good tidings of consolation and comfort.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת
Harachaman hu y’vareich et
May the Merciful One bless
for one’s parents:
אָבִי מוֹרִי (בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה) וְאֶת אִמִּי מוֹרָתִי (בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה), אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם,
avi mori (ba’al ha-bayit ha-zeh), v’et imi morati (ba’alat ha-bayit) ha-zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,
(my revered father) the master of this house and (my revered mother) the mistress of this house, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,
for one’s family:
אוֹתִי (וְאֶת אִשְׁתִּי/בַּעֲלִי/זַרְעִי וְאֶת) כָּל אֲשֶׁר לִי,
oti (v’et ishti / ba’ali / zar-i v’et) kol asher li,
me (and my wife/husband/children) and all that is mine
for one’s hosts:
בַּעַל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת הַזֶּה, אוֹתָם וְאֶת בֵּיתָם וְאֶת זַרְעָם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָהֶם,
ba’al ha-bayit ha-zeh, v’et ba-alat ha-bayit ha-zeh, otam v’et beitam, v’et zar’am, v’et kol asher lahem,
our host and our hostess, them, and their household, and their children, and everything that is theirs,
for all others:
וְאֶת כָּל הַמְסֻבִּין כַּאן,
v’et kol ham’subim kan,
and all who are seated here,
אוֹתָנוּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לָנוּ, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּרְכוּ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בַּכֹּל מִכֹּל כֹּל, כֵּן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ כֻּלָּנוּ יַחַד בִּבְרָכָה שְׁלֵמָה, וְנֹאמַר אָמֵן.
otanu v’et kol asher lanu, k’mo she’nitbarchu avoteinu Avraham Yitzchak v’Ya’akov bakol mikol kol, kein y’vareich otanu kulanu yachad bivracha sh’leima, v’nomar, Amein.
us all together and all our possessions just as He blessed our forefathers Abraham, Isaac, and Jacob, with every blessing. May He bless us all together with a perfect blessing, and let us say, Amen.
בַּמָּרוֹם יְלַמְּדוּ עֲלֵיהֶם וְעָלֵינוּ זְכוּת שֶׁתְּהֵא לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם. וְנִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְיָ וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ. וְנִמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
Bamarom y’lamdu aleihem v’aleinu z’chut she’t’hei l’mishmeret shalom. V’nisa v’racha mei’eit Adonai, utz’daka mei’Elohei yisheinu, v’nimtza chein v’seichel tov b’einei Elohim v’adam.
May heaven find merit in us that we may enjoy a lasting peace. May we receive blessings from the Lord, justice from the God of our salvation, and may we find favor and good sense in the eyes of God and men.
On Shabbat:
הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת וּמְנוּחָה לְחַיֵּי הָעוֹלָמִים.)
Harachaman hu yanchileinu yom shekulo Shabbat u’minucha ul’chayei ha’olamim.
May the Merciful One cause us to inherit the day which will be all Sabbath and rest in the eternal life.)
Optional blessings:
הָרַחֲמָן הוּא יַנְחִילֵנוּ יוֹם שֶׁכֻּלוֹ טוֹב.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת יִשְׂרָאֵל.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יְבָרֵךְ אֶת מְדִנַת הַזאֹתּ, וְאֶת חַיָּלֶיהָ, וְיָגֵן עֲלֵיהֶם.
הָרַחֲמָן הוּא יַשְׁכְּין שָׁלוֹם בֵּין בְּנֵי יַעֲקֹב וּבְנֵי יִשְׁמָעֵאל
הָרַחֲמָן הוּא יְזַכֵּנוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ וּלְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.
Harachaman hu yanchileinu yom shekulo tov.
Harachaman hu y’variech et M’dinat Yisrael.
Harachaman hu y’variech et chayalei Tz’va Hagana l’Yisrael, v’yagein aleihem.
Harachaman hu y’variech et m’dinat hazot, v’et chayaleiha, v’yagein aleihem.
Harachaman hu yashkiyn shalom Bayn binei Ya’akov u’vnei Yishma’ayl.
Harachaman hu y’zakeinu limot Hamashiach ul’chayei ha’olam haba.
May the Merciful One cause us to inherit the day of total goodness.
May the Merciful One bless the State of Israel.
May the Merciful One bless those who serve in the IDF and watch over them.
May the Merciful One bless this country, and its soldiers, and watch over them.
May the Merciful One enable us to live in the days of the Messiah and in the world to come.
מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מַלְכּוֹ וְעֹשֶׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד וּלְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם. עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְראוּ אֶת יְיָ קְדֹשָׁיו כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו. כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי יְיָ לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּייָ וְהָיָה יְיָ מִבְטַחוֹ. נַעַר הָיִיתִי גַם זָקַנְתִּי וְלֹא רָאִיתִי צַדִּיק נֶעֱזָב וְזַרְעוֹ מְבַקֶּשׁ לָחֶם. יְיָ עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְיָ יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.
Migdol y’shu’ot Malko v’oseh chesed limshicho l’David ul’zar’o ad olam. Oseh shalom bimromav, hu ya’aseh shalom aleinu v’al kol Yisrael v’imru, Amein.
Y’ru et Adonai k’doshav, ki ein machsor lirei’av. K’firim rashu v’ra’eivu, v’dorshei Adonai lo yach’s’ru chol tov. Hodu l’Adonai ki tov ki l’olam chasdo. Potei’ach et yadecha, u’masbia l’chol chai ratzon. Baruch hagever asher yivtach b’Adonai, V’haya Adonai mivtacho. Na’ar hayiti gam zakan’ti, v’lo ra’iti tzadik ne’ezav, v’zar’o m’vakesh lachem. Adonai oz l’amo yitein, Adonai y’vareich et amo vashalom.
God is our tower of salvation, showing kindness to his anointed, to David and his descendents forever. May he who creates peace in his heavenly heights, may he grant peace for us, all Israel; and and all humanity, and we can say, Amen.
Revere the Lord, you his holy ones for those who revere him suffer no want. Lions may be famishing and starving, but those who seek the Lord shall not lack any good thing. Give thanks to the Lord, for he is good; his kindness endures forever. You open your hand and satisfy the desire of every living thing. Blessed is the man who trusts in the Lord, and whose trust is in the Lord. I have been young and now I am old, but never have I seen the righteous man forsaken, nor his children wanting bread. The Lord will give strength to his people; the Lord will bless His people with peace.
The Blessing after the Meal concludes by drinking the Third Cup of wine, while reclining to the left.
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן.
Baruch atah Adonai, Eloheinu melech ha-olam, borei p'ri hagafen.
Praised are you, Adonai, Lord of the universe, who has created the fruit of the vine.
Elijah
Fill the Cup of Elijah on the table. Traditionally the youngest children open the door for Elijah. Everyone joins in singing "Eliyahu Ha-Navi" and then the door is closed.
Eliyahu Ha-navee
Eliyahu Ha-tish-bee
Eliyahu, Eliyahu
Eliyahu Ha-giladee
Bim Heira B’yameinu Yavo eileinu
Eem mashiah ben David
Eem mashiah ben David
שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ. כִּי אָכַל אֶת יַעֲקֹב וְאֶת נָוֵהוּ הֵשַׁמוּ. שְׁפֹךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִׂיגֵם. תִּרְדֹף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי יי.
Shfoch chamatcha el hagoyim asher lo y’da’ucha v’al mamlachot asher b’shimcha lo kara’u. Ki achal et Ya’akov v’et naveihu heishamu. Shfoch Aleihem zamech vacharon apcha yasigaim. Tirdof b’af v’tashmidaim mitachat shmay Adonai.
“Pour out your fury on the nations that do not know you, upon the kingdoms that do not invoke your name, they have devoured Jacob and desolated his home.” (Ps. 79:6,7) “Pour out your wrath on them; may your blazing anger overtake them.” (Ps. 69.25) “Pursue them in wrath and destroy them from under the heavens of the Lord!” (Lam. 3:66)
Nirtzah נרצה
After all the singing is concluded we rise and recite together the traditional formula, the Seder is concluded .
חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ, כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָתוֹ. כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ. כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ. זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה, קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה. בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה. פְּדוּיִם לְצִיוֹן בְּרִנָּה.
Chasal sidur pesach k'hilchato, k'chol mishpato v'chukato. Ka-asher zachinu l'sadeir oto, kein nizkeh la-asoto. Zach shochein m'onah, komeim k'hal adat mi manah. B'karov naheil nitei chanah, p'duyim l'tzion b'rinah.
The Passover Seder is concluded, according to each traditional detail with all its laws and customs. As we have been privileged to celebrate this Seder, so may we one day celebrate it in Jerusalem. Pure One who dwells in the high places, support your People countless in number. May you soon redeem all your People joyfully in Zion.
At the conclusion of the Seder, everyone joins in singing:
לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשַָׁלָיִם
L'shana Haba'ah b'Y’rushalayim
Next Year in Jerusalem!
Maggid – Four Questions
מַהנִּשְּׁתַּנָה
?מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
Mah nish-ta-na ha-lai-lah ha-zeh mikol ha-lei-lot?
Why is this night of Passover different from all other nights of the year?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כּוּלוֹ מַצָּה
She-b'chol ha-lei-lot anu och'lin cha-meitz u-matzah. Ha-laylah hazeh kulo matzah.
On all other nights, we eat either leavened or unleavened bread, why on this night do we eat only matzah?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר
Sheb'chol ha-lei-lot anu och'lin sh'ar y'rakot. Ha-lai-lah h-azeh maror.
On all other nights, we eat vegetables of all kinds, why on this night must we eat bitter herbs?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אֶנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים
Sheb'chol ha-lei-lot ein anu mat-beelin afee-lu pa-am echat.Ha-lai-lah hazeh sh'tei p'ameem.
On all other nights, we do not dip vegetables even once,
why on this night do we dip greens into salt water and bitter herbs into sweet haroset?
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, - הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָנו מְסֻ
Sheb’khol ha-lei-lot anu och-leem bein yo-shveen u-vein m’su-been, ha-lailah hazeh kulanu m’subeen.
On all other nights, everyone sits up straight at the table, why on this night do we recline and eat at leisure?
רחצה
Rachtzah
Wash hands while reciting the traditional blessing for washing the hands:
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל נְטִילַת יָדַיִם.
Baruch atah Adonai Eloheinu melech ha-olam, asher kid'shanu b'mitzvotav, v'tzivanu al n'tilat yadayim.
Praised are you, Adonai, Lord our God, Ruler of the universe, who has taught us the way of holiness through commandments, commanding us to wash our hands.
Maggid – Closing דַּיֵינוּ
כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!
אִלוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִצְרַים, וְלֹא עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, דַּיֵינוּ
אִלוּ עָשָׂה בָּהֶם שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, דַּיֵינו
אִלוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם, וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, דַּיֵינוּ
אִלוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, דַּיֵינוּ
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם, וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, דַּיֵינוּ
אִלוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם, וְלֹא הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ הֶעֱבֵירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה, וְלֹא שְׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, דַּיֵינוּ
אִלוּ שִׁקַע צָרֵנוּ בְּתוֹכוֹ, וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בּמִדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה, וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, דַּיֵינוּ
אִלוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן, וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, דַּיֵינוּ
אִלוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַׁבָּת, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, דַּיֵינוּ
אִלוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי, וְלֹא נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, דַּיֵינוּ
אִלוּ נַָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה, וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵינוּ
אִלוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה, דַּיֵינוּ
Kama ma’a lot tovot lamakom aleinu.
Ilu hotzi’anu mimitzrayim, v’lo asah bahem shfatim, dayenu.
Ilu asah bahem shfatim, v’lo asah vailoheihem, dayenu.
Ilu asah vailoheihem, v’lo harag et bichoraihem, dayenu.
Ilu harag et bichoraihem, v’lo natan lanu mamonam, dayenu.
Ilu natan lanu mamonam, v’lo karah lanu et hayam, dayenu.
Ilu karah lanu et hayam, v’lo he’evairanu bitocho becheravah, dayenu.
Ilu he’evairanu bitocho becheravah, v’lo shikah tzareinu b’tocho, dayenu.
Ilu shikah tzareinu b’tocho, v’lo sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, dayneu.
Ilu sifek tzarchainu bamidbar arba’im shana, v’lo he’echilanu et haman, dayenu.
Ilu he’echilanu et haman, v’lo natan lanu et hashabbat, dayenu.
Ilu natan lanu et hashabbat, v’lo karvanu lifnei har Sinai, dayenu.
Ilu karvanu lifnei har Sinai, v’lo natan lanu et hatorah, dayenu.
Ilu natan lanu et hatorah, v’lo hichnisanu l’eretz Yisrael, dayenu.
Ilu hicnisanu l’eretz Yisrael, v’lo vana lanu et bait habchirah, dayenu.
God has bestowed many favors upon us.
Had He brought us out of Egypt, and not executed judgments against the Egyptians, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against the Egyptians, and not their gods, It would have been enough – Dayyenu
Had He executed judgments against their gods and not put to death their firstborn, It would have been enough – Dayyenu
Had He put to death their firstborn, and not given us their riches, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us their riches, and not split the Sea for us, It would have been enough – Dayyenu
Had He split the Sea for us, and not led us through it on dry land, It would have been enough – Dayyenu
Had He led us through it on dry land, and not sunk our foes in it, It would have been enough – Dayyenu
Had He sunk our foes in it, and not satisfied our needs in the desert for forty years, It would have been enough – Dayyenu
Had He satisfied our needs in the desert for forty years, and not fed us the manna, It would have been enough – Dayyenu
Had He fed us the manna, and not given us the Sabbath, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Sabbath, and not brought us to Mount Sinai, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us to Mount Sinai, and not given us the Torah, It would have been enough – Dayyenu
Had He given us the Torah, and not brought us into Israel, It would have been enough – Dayyenu
Had He brought us into Israel, and not built the Temple for us, It would have been enough – Dayyenu
Obligations of the Holiday
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר:כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ בַּפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלוּ הֵן
פֶּסַח, מַצָה, וּמָרוֹר
Rabban Gamlieil hayah omeir: kol shelo amar sh’loshah d’varim eilu bapesach, lo yatza y’dei chovato, v’eilu hein: Pesach, Matzah, Umaror.
Rabban Gamliel would teach that all those who had not spoken of three things on Passover had not fulfilled their obligation to tell the story, and these three things are:
Point to the shank bone.
פֶּסַח שֶׁהָיוּ אֲבוֹתֵינוּ אוֹכְלִים בִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה קַיָם, עַל שׁוּם מָה? עַל שׁוּם שֶׁפֶָּסַח הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַיי, אֲשֶׁר פֶָּסַח עַל בָּתֵּי בְּני יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַים בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַים , וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל? וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְּׁתַּחווּ
Pesach shehayu avoteinu och’lim, bizman shebeit hamikdash hayah kayam, al shum mah? Al shum shepasach hakadosh baruch hu al batei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: va’amartem zevach pesach hu l’Adonai, asher pasach al batei v’nei Yisrael b’mitzrayim, b’nagpo et mitzrayim v’et bateinu hitzil, vayikod ha’am vayishtachavu.
The Pesah which our ancestors ate when the Second Temple stood: what is the reason for it? They ate the Pesah because the holy one, Blessed be He “passed over” the houses of our ancestors in Egypt, as it is written in the Torah: “And You shall say, ‘It is the Passover offering for Adonai, who passed over the houses of the Israelites saving us in Mitzrayim but struck the houses of the Egyptians.
Point to the matza.
מַצָּה זו שאנו אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁלֹא הִסְפִּיק בְּצֵקָם שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לְהַחֲמִיץ עַד שֶׁנִּגְלָה עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּגְאָלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִצְרַים עֻגֹת מַצּוֹת, כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַים וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַּם צֵדָה לֹא עָשׂו לָהֶם
Matzah zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shelo hispik b’tzeikam shel avoteinu l’hachamitz ad sheniglah aleihem melech malchei ham’lachim, hakadosh baruch hu, ug’alam, shene’emar: vayofu et habatzeik asher hotziu mimitzrayim ugot matzot, ki lo chameitz, ki gor’shu mimitzrayim v’lo yachlu l’hitmahmeiha, v’gam tzeidah lo asu lahem.
Matzah - what does it symbolize in the Seder? There was insufficient time for the dough of our ancestors to rise when the holy one, Blessed be He was revealed to us and redeemed us, as it is written in the Torah: “And they baked the dough which they brought forth out o Egypt into matzah – cakes of unleavened bread – which had not risen, for having been driven out of Egypt they could not tarry, and they had made no provisions for themselves.”
Point to the maror.
מָרוֹר זֶה שֶׁאָנוּ אוֹכְלִים, עַל שׁוּם מה? עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַים , שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵיהם בַּעֲבֹדָה קָשָה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֶת כָּל עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶך
Maror zeh sheanu och’lim, al shum mah? Al shum shemeir’ru hamitzrim et chayei avoteinu b’mitzrayim, shene’emar: vayamararu et chayeihem baavodah kashah, b’chomer uvilveinim uv’chol avodah basadeh et kol avodatam asher avdu vahem b’farech.
Why do we eat Maror? For the reason that the Egyptians embitter the lives of our ancestors in Mitzrayim, as the Torah states: “And they embittered their lives with servitude, with mortar and bricks without straw, with every form of slavery in the field and with great torment.”
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יֶָָצֶָא מִמִּצְרַָים , שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה יי לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרַים . לֹא אֶת אֲבוֹתֵינוּ בִּלְבָד גָּאַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא אַף אוֹתָנוּ גָּאַל עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאוֹתָנוּ הוֹצִיא מִשָׁם , לְמַעַן הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשָׁבַּע לַאֲבֹתֵנוּ
B’chol dor vador chayav adam lirot et atzmo k’ilu hu yatza mimitzrayim, shene’emar: v’higadta l’vincha bayom hahu leimor, ba’avur zeh asah Adonai li b’tzeiti mimitzrayim. Lo et avoteinu bilvad ga’al hakadosh baruch hu, ela af otanu ga’al imahem, shene’emar: v’otanu hotzi misham, l’ma’an havi otanu, latet lanu et ha’aretz asher nishba la’avoteinu.
Therefore we are obligated, to thank, sing the Hallel, praise, glorify, exalt, honor, bless, elevate and raise our voices for joy to the holy one, Blessed be He, Who performed all these miracles for our ancestors and therefore for us! You brought us from human servitude to freedom, from sorrow to joy, for a time of mourning to a festive day, from deep darkness to great light and from slavery to redemption! In Your presence we renew our singing as in ancient days: Hallel-lu-yah Sing Hallel to God.
Cover the matza and raise the cup of wine until it is drunk at the end of Maggid.
לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָבִים לְהוֹדוֹת, לְהַלֵל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִסִּים הָאֵלוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. וְנֹאמַר לְפָנָיו שִׁירָה חֲדָשָׁה: הַלְלוּיָהּ
L’fichach anachnu chayavim l’hodot, l’hallel, l’shabeiach, l’faeir, l’romeim, l’hadeir, l’vareich, l’aleih ul’kaleis, l’mi she’asah a’avoteinu v’lanu et kol hanisim haeilu: hotzianu meiavdut l’cheirut miyagon l’simchah, umei’eivel l’yom tov, umei’afeilah l’or gadol, umishibud ligulah. V’nomar l’fanav shirah chadashah: halleluyah.
Therefore it is our duty to thank and praise, pay tribute and glorify, exalt and honor, bless and acclaim the One who performed all these miracles for our fathers and for us. He took us out of slavery into freedom, out of grief into joy, out of mourning into a festival, out of darkness into a great light, out of slavery into redemption. We will recite a new song before Him! Halleluyah!
Hallel Excerpts
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי יי, הַלְלוּ אֶת שֵׁם יי. יְהִי שֵׁם יי מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְִעַד עוֹלָם. מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יי. רָם עַל כָּל גּוֹיִם יי, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ. מִי כַּיי אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת, הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ? מְקִימִי מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים, עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ. מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת, אֵם הַבָּנִים שִׂמְחָה. הַלְלוּיָהּ
Halleluyah hal’lu avdei Adonai, hal’lu et sheim Adonai. Y’hi sheim Adonai m’vorach mei’atah v’ad olam. Mimizrach shemesh ad m’vo’o m’hulal sheim Adonai. Ram al kol goyim Adonai, al hashamayim k’vodo. Mi k’Adonai Eloheinu hamagbihi lashavet, hamashpili lirot bashamayim uva’aretz? M’kimi mei’afar dal, mei’ashpot yarim evyon, l’hoshivi im nidivim, im nidivei amo. Moshivi akeret habayit, eim habanim s’meichah. Halleluyah.
Praise the Lord! Praise, you servants of the Lord, praise the name of the Lord. Blessed be the name of the Lord from this time forth and forever. From the rising of the sun to its setting, the Lord’s name is to be praised. High above all nations is the Lord; above the heavens is His glory. Who is like the Lord our God, who though enthroned on high, looks down upon heaven and earth? He raises the poor man out of the dust and lifts the needy one out of the trash heap, to seat them with nobles, with the nobles of His people. He turns the barren wife into a happy mother of children. Halleluyah!
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִמִּרַָים , בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, הָיְתָה יְהוּדָּה לְקָדְשׁוֹ, יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו. הַיָּם רָאָה וַיַָּנֹס, הַיַרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר. הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס, הַיַּרְדֵן - תִּסֹּב לְאָחוֹר, הֶהָרִים - תִּרְקְדוּ כְאֵילִים, גְּבַָעוֹת - כִּבְנֵי צֹאן. מִלְּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ, מִלְּפְנֵי אֱלוֹהַ יַעֲקֹב. הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם, חַלָּמִיש - לְמַעְיְנוֹ מָיִם
B’tzeit Yisrael mimitzrayim, beit Ya’akov mei’am lo’eiz, haytah yihudah likodsho, Yisrael mamshilotav. Hayam ra’ah vayanos, hayardein yisov l’achor. Heharim rakedu che’eilim, giva’ot – kivnei tzon. Mah l’cha hayam ki tanus, hayardein – tisov l’achor, heharim tirkedu che’eilim, givaot – kivnei tzon. Milifnei adon chuli aretz, milifnei eloha Ya’akov. Hahofchi hatzur agam mayim, chalamish – lemayno mayim.
When Israel went out of Egypt, When the household of Jacob left a people with a strange tongue, Judah became the place from which God’s holiness went forth, Israel became the seat from which the world would know of Gods rule. The sea looked and fled, The Jordan reversed its curse. Mountains skipped like rams and the hills jumped about like young lambs. What is happening that you turn back, O sea, Jordan, why do you reverse your course? Mountains, why do you skip like rams And hills why do you jump like lambs? You are beholding the face of your Creator, Before God, before the God of Jacob, Turning rocks into swirling waters and stone into a flowing spring.
KOS SHEINEE
The Second Cup of Wine
בָּרוּךְ אתה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ העוֹלָם, אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָּאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַים , וְהִגִּיעָנוּ לַלַּיְלָה הַזֶּה לֶאֱכָל בּוֹ מַצָּה וּמָרוֹר. כֵּן יי אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ. וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים אֲשֶׁר יַגִּיעַ דָּמָם עַל קִיר מִזְבַּחֲךָ לְרָצוֹן, וְנוֹדֶה לְךָ שִׁיר חָדָש עַל גְּאֻלָּתֵנוּ ועַל פְּדוּת נַפְשֵׁנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה יי גָּאַל יִשְׂרָאֵל
בָּרוּךְ אַתָּה יי אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָפֶן
Baruch atah Adonai, Eloheinu Melech ha’olam, asher g’alanu v’ga’al et avoteinu mimitzrayim, v’higianu lalaylah hazeh le’echol bo matzah umaror. Kein Adonai Eloheinu vEilohei avoteinu yagi’einu l’mo’adim v’lirgalim acheirim haba’im likrateinu l’shalom, s’meichim b’vinyan irecha v’sasim ba’avodatecha. V’nochal sham min hazvachim umin hapsachim asher yagia damam al kir mizbachacha l’ratzon, v’nodeh l’cha shir chadash al g’ulateinu v’al p’dut nafsheinu. Baruch Atah Adonai, ga’al Yisrael.
Baruch Atah Adonai, Eloheinu Melech haolam, borei p’ri hagafen.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has redeemed us and our fathers from Egypt and enabled us to reach this night that we may eat matzo and marror. Lord our God and God of our fathers, enable us to reach also the forthcoming holidays and festivals in peace, rejoicing in the rebuilding of Zion your city, and joyful at your service. There we shall eat of the offerings and Passover sacrifices which will be acceptably placed upon your altar. We shall sing a new hymn of praise to you for our redemption and for our liberation. Praised are you, Adonai, who has redeemed Israel.
Praised are you, Adonai, our God, sovereign of the universe, who has created the fruit of the vine.
showing
1-6
of
20
Page
1
of
4
